פסק-דין בתיק ת"א 22301-11-09

בפני תובענה כספית על סך 100,000 ש"ח, בגין נזק שנגרם לאריחים בבית התובעים במושב עמיעוז.

לטענת התובעים בכתב התביעה, הם רכשו אריחים יוקרתיים לריצוף ביתם החדש במושב וביקשו למלא את ה"מישקים" שבין האריחים בחומר מילוי מיוחד הקרוי "רובה שרף אפוקסי" (להלן - רובה). התובעים רכשו את הרובה וביקשו מהנתבע ליישם את הרובה בשטח הבית. עבודת הנתבע הייתה לא מקצועית, חסרת זהירות ורשלנית וגרמה נזק לריצוף. הריצוף התמלא בכתמים משאריות של רובה וחלק מהאריחים נפגם, עקב שימוש במשחזת חשמלית. הנתבע לא ביצע ניקוי יסודי של האריחים, באמצעות חומר ניקוי מיוחד, מייד לאחר יישום הרובה, ובזה עיקר רשלנותו. התובעים הגישו חוות דעת הנדסית לפיה, האומדן לביצוע התיקונים הנדרשים מגיע לכדי 150,325.08 ש"ח. בנוסף, עותרים התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, אי נוחות, הפסד ימי עבודה ומניעת הנאה מהבית, בסך של 25,000 ש"ח. משיקולי אגרה הופחת סכום התביעה לסך של 100,000 ש"ח.

לטענת הנתבע בכתב ההגנה, אין ממש בתובענה וכל רצונה של התובעת הוא להחליף את האריחים שרכשה, במימונו של הנתבע. הנתבע הוא מומחה לביצוע עבודות ריצוף על סוגיהן ולא השתמש במכשירים חשמליים, אלא במכשירים ידניים בלבד ובאריחים שהותקנו בבית, אין כל צורך בהשחזה. הנתבע חזר לבית לאחר מספר ימים ונדהם לגלות, כי התובעים צבעו את ביתם מחדש ונוצרו כתמי צבע ואחרים על הרצפה. הנתבע ביצע ניקוי חוזר של האריחים, על חשבונו. לאחר יישום הרובה על אריחי גרניט, מקבלים האריחים מראה שומני. רק לאחר ייבוש החומר, יש צורך לקרצף את הרצפות על מנת להסיר את שאריות החומר. 

נתבעת נוספת, יבואנית ומשווקת הרובה, נמחקה מכתב התביעה.

דיון

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה, שיש לקבל את התביעה במלואה.

התובעת הצהירה וחזרה על כך בחקירתה הנגדית, שהנתבע, או מי מעובדיו, השתמשו בדיסק חשמלי וגרמו נזק לאריחים (עמ' 16 לפרוטוקול). התובעת גם הבהירה, שהנתבע לא שטף את האריחים לאחר ביצוע העבודה (עמ' 11 לפרוטוקול) והטיל עליה את המשימה. כאשר השטיפה לא הצליחה והשכבה "המבריקה" לא נעלמה, התקשרה לנתבע והנתבע הורה לה לשטוף את האריחים בחומצה (שם). כאשר גם החומצה לא עזרה, התייעצה עם מר טרבלסי, אשר מכר לה את הרובה ועם נציג של היבואנית (עמ' 14 לפרוטוקול). אז התברר, שהיה צריך לנקות את האריחים עם חומר ניקוי בשם "ליטונט" LITONET (עמ' 12 לפרוטוקול).

גרסת התובעים נתמכת בחוות דעת מומחה, מר פנחס פיכמן. מר פיכמן חיווה דעתו, לאחר ביקור בבית, כי החריצים על פני האריחים נוצרו כתוצאה מחוסר יציבות של הפועלים בזמן הפעלת המסורים, שהכתמים על האריחים נגרמו בשל חוסר טיפול מקצועי של הפועלים ואין אפשרות ניקוי בשום חומר, שהשרף האפוקסי מפוזר בכל הסביבה ולא רק במישקים וכי גושי שרף אפוקסי נשארו דבוקים, ללא אפשרות סילוק והמסקנה היא, שהריצוף נפגע באופן יסודי ויש להחליפו. המומחה נחקר על חוות דעתו והשיב, שברור לו, שהנזקים נגרמו על ידי הנתבע ועובדיו:

ש. האם יכול להיות שחברה אחרת השתמשה במכשירים חשמליים?

...

ת. את הסעיפים א-ו של הממצאים מתייחסים לעבודה שבוצעה במקום בשימוש של שרף אפוקסי. ברור לי לפי הניסיון שלי שמי שביצע את המילוי של הרובה זה הוא שביצע את החריצים האלה. ברור שהיו מכשירים חשמליים כי זה לא יכול להיות אחרת. לפי הצורה ולפי העומק של החריצים שנמצאים אי אפשר לעשות בצורה אחרת כי החומר הזה, הפורצלניטו, הוא חזק מאוד, קשיח ואי אפשר לבצע אלא על ידי מכשירים חשמליים.

ש. אתה אומר בסעיף א שיש חריצים על פני האריחים. כיצד אתה שולל את הטענה שהחריצים היו קיימים לפני מריחת הרובה, לדוגמא, בשלב הריצוף?

ת. לרצף אין צורך להשתמש במכשירים חשמליים כאלה בזמן הרכבת הריצוף. הרכבת הריצוף היא עבודה ידנית בעיקרה.

יצויין, שהנתבע לא הגיש חוות דעת מטעמו וב"כ התנגד למינוי מומחה מטעם בית המשפט, כך שאין בפני אלא חוות דעת מומחה אחת. עוד יצויין, שהמומחה לא נשאל דבר לגבי התמונות שצילם.

בהתאם להוראות השימוש המצויות על גבי פח הרובה (התרגום הוגש וסומן ת/1), לאחר מריחת הרובה, יש לבצע ניקוי התחלתי בעזרת מברשת מבד לבד לבן ועם ספוג עד ל"הורדת המוצר לחלוטין מהשטח המרוצף, כתמים או שאריות של המוצר ניתן להסיר לאחר 24 שעות בשימוש ב LITONET". בין האזהרות המצויות בהוראות אלה ישנה אזהרה: "אל תחכה יותר מ- 24 שעות לניקוי הסופי עם LITONET."

בכתב ההגנה נטען, בניגוד לאמור בהוראות היצרן, שיש להמתין מספר ימים לייבוש הרובה ולאחר מכן לבצע קרצוף, להסרת שארית הרובה (סעיף 5.ב.). יצויין שהוראות אלה נמסרו גם לתובעת (עמ' 11 לפרוטוקול).

בחקירתו הנגדית שינה הנתבע את גרסתו מהאמור בכתב ההגנה וטען, שיש לקרצף את האריחים תוך 12 שעות לאחר יישום הרובה (עמ' 21 לפרוטוקול). בעמוד 22 השיב הנתבע, שהקרצוף נעשה באמצעות החומר שסופק על ידי היבואן, הוא הליטונט. כך גם כאשר הגיע לנקות את האריחים פעם נוספת כשבועיים לאחר סיום העבודה (עמ' 24 לפרוטוקול). הנתבע הגיע לבית פעם נוספת בשל תלונות התובעת לגבי כתמים או סימנים על הריצוף (עמ' 22 לפרוטוקול).

דא עקא, גרסה זו נסתרת על ידי עובדו של הנתבע, מר דוד אלמלם. מר אלמלם העיד, שבזמן יישום הרובה הם קרצפו את האריחים ב פנטסטיק ולא בליטונט. כך הם עושים בדרך ככל. עם הליטונט השתמשו רק בפעם השניה שהגיעו לבית, לאחר 10 ימים, וזאת בהמלצתו של דוד מהחברה היבואנית (עמ' 42 - 43 לפרוטוקול).    

לאור כל האמור לעיל עולה, שהנתבע לא פעל על פי הוראות היצרן ולא השתמש בליטונט תוך 12 שעות מיישום הרובה. עוד עולה, שהתובעת התלוננה בפני הנתבע על כתמים בריצוף והנתבע התייעץ עם דוד מהחברה המייבאת את הרובה והספקית של הליטונט, כך שהטענה, שהכל היה תקין והתובעת הייתה מרוצה מהתוצאה, תלויה על בלימה.